האם הבנקים דוחפים את הציבור לקחת משכנתאות?
כתבה שפורסמה במדור הדעות של מוסף הנדל”ן של גלובס, טוען דרור מרמר כי הבנקים “מאוהבים” במשכנתאות ודוחפים את הציבור ללקיחתן על אף המשבר בתחום הדיור.
מרמר מביא את דבריו המפקח על הבנקים, דוד זקן, שאמר כי אם לפני חמש שנים בלבד עמד תחום המשכנתאות על 20% מכלל תיק האשראי הבנקאי, כיום שיעורו הוא 29% ( כלומר כמעט שליש). יש לציין כי בבנק מזרחי טפחות צמח חלקן של ההלוואות לדיור ב – 12% רק בשנה האחרונה וכיום הוא מהווה 60% מהאשראי שמעניק הבנק.
לדברי מרמר, נראה כי הבנקים אינם חולקים את דאגותיו של המפקח מהצמיחה חסרת התקדים בתחום אלא להפך: הם מודאגים מכך שמספר נוטלי המשכנתא יפחת בעקבות המגבלות שהמפקח מטיל חדשות לבקרים והם יישארו עם לקוחות כמו זיסר ודנקנר שחייבים להם סכומי עתק.
מרמר מציין כי בתקופה האחרונה פורסם כי בנובמבר חלה ירידה של 15% בהיקפי המשכנתאות שנלקחו (לעומת 12 החודשים הקודמים), אך מנכ”ל בנק מזרחי, אלדד פרשר, ניסה להעלות הצעה שתתמודד עם הירידה בכמות הלווים על ידי העלאת אחוז המימון הניתן לרוכשי דירה בפריפריה מעל ל – 75%.
פרשר (כפי שמצטט מרמר) אמר כי “צריך להפוך את הסיכון להזדמנות”, אך לדברי מרמר הכוונה האמיתית בדבריו היא לקחת את הסיכון הרב שנוטלים על עצמם הרוכשים בפריפריה ולהפוך אותו להזדמנות אותה יוכלו הבנקים לנצל להגדלת מספר לקוחותיהם. מרמר מסביר כי תנודתיות המחירים בפריפריה היא גדולה משלוש סיבות:
- בפריפריה למדינה יש שליטה על הקצב שבו משווקות הקרקעות (שכן היא מחזיקה בבעלות על מספר גדול מהן).
- הביטחון התעסוקתי של תושבי הפריפריה קטן יותר, כך שהם רגישים יותר מבחינת יכולת החזר (אין להם עודפים למקרה צרה).
- בפריפריה יש שיעור ניכר של משקיעים “ספקולנטים” שממהרים למכור את הדירות שברשותם.
מסיבות אלה, אם אנשים ירכשו דירה בפריפריה ב – 90% מימון, הם עלולים לגלות בסופו של דבר כי החוב שלהם לבנק גבוה מערך הדירה שברשותם ואם יתחולל משבר הם עשויים לאבד את הנכס ולהיכנס לחובות עתק לבנקים למשכנתאות.
מרמר מסכם ואומר כי מי שאינו מסוגל אפילו להמציא את הסכום הראשוני הדרוש לרכישת דירה במקום כמו טבריה מוטב לו שימשיך לגור בשכירות.