כיצד לוקחי המשכנתאות מקבלים החלטות (לעיתים שגויות)
כפי שפורסם ב”דה מרקר”, מחקר שנערך על ידי פרופ’ וינר והדוקטורים אופיר ומוגרמן מהמרכז לחקר הרציונאליות בחן כיצד מקבלים לווי המשכנתאות את החלטותיהם ומה מביא אותם לבחור דווקא בריבית קבועה או משתנה.
המחקר התבסס על נתונים מתוך מאגר של בנק ישראל, שבו פורטו הן דפוסי לקיחת משכנתאות בעשר השנים האחרונות והן חלוקת ההלוואות בין ריבית משתנה לריבית קבועה, כאשר החוקרים ביקשו לבדוק מהם הגורמים המשפיעים על בחירתם של הלווים בין המסלול הקבוע למשתנה. מהנתונים עולה כי הגורם שמשפיע על בחירה זו הוא השינוי בריבית הפריים וקיימת התאמה בין עלייה בריבית הפריים ללקיחת הלוואות בריבית משתנה ובין ירידה בריבית הפריים ללקיחת הלוואות בריבית קבועה.
החוקרים הסבירו כי כאשר ריבית הפריים יורדת, הלווים רואים בכך סימן לכך שהריבית נמוכה באופן מוחלט ולכן הם מבקשים לקבע אותה ובוחרים דווקא במסלול הקבוע. לעומת זאת, כאשר ריבית הפריים עולה הלווים רואים בכך סימן שהריבית גבוהה באופן מוחלט ולכן בוחרים דווקא במסלול המשתנה.
יש לציין כי ממצאים אלה עומדים בסתירה למה שניבאו מאמרים תיאורטיים, שטענו כי על הבחירה בין המסלולים הקבועים למשתנים משפיעים גורמים כמו שינויים באינפלציה ובמדד תשומות הבנייה, השכר הממוצע במשק ומחירי הדיור בישראל. החוקרים אף מציינים ומתריעים כי ריבית הפריים היא קצרת טווח (היא עשויה להשתנות מחודש לחודש) ולכן אינה צריכה להיות הגורם המשפיע ביותר על בחירת מסלולי משכנתא, שהינה הלוואה לטווח ארוך.
לטענת החוקרים, ניתן לייחס את תוצאות המחקר לשתי הטיות פסיכולוגיות מרכזיות: א. זמינות – השינויים בריבית הפריים בעלת הטווח הקצר זמינים במוחם וזיכרונם של כולנו ולכן יש להם השפעה כה גדולה על בחירת המסלולים. ב. ייצוגיות – הלווים רואים בשינויים שחלים בריבית לטווח קצר כשינויים המייצגים את כלל רמות הריביות, ובוחרים את המסלולים על סמך שינויים אלה.
עוד צויין במחקר כי בחציו הראשון של העשור האחרון רמת הריביות הייתה גבוהה ואז היו לשינויים בריבית השפעה גדולה יותר, לעומת חציו השני של העשור שבו היא הייתה נמוכה. מכאן עולה כי רמת ריבית גבוהה מחריפה את השפעתן של אותן הטיות פסיכולוגיות.
בשורה התחתונה, כיום אחת ההמלצות היא לקבע חלק מהמשכנתא במסלולים הקבועים, היות ורמת הריביות הכללית היא אכן נמוכה למדי, עם או בלי קשר לריבית הפריים.