משבר בתחום הדיור והמשכנתאות? הממשלה מקצצת את תקציב השיכון
כתבה שפורסמה ב”כלכליסט” מותחת ביקורת על מדיניות הממשלה בתחום הדיור והמשכנתאות: מצד אחד קובעי המדיניות מכריזים על רצונם להביא לירידת מחירים אך מצד שני הם מקצצים בתקציב של המשרד שאמור לסייע לפיתרון הבעיות בתחום.
אז מדוע המצב בתחום הולך ומחמיר? הכתבה מצביעה על מספר תשובות אפשריות.
ריבוי גופים האחראיים על הדיור והמשכנתאות
אחת הבעיות הקשות בתחום היא ריבוי ה”מבוגרים האחראים”: בכתבה מוצגת רשימה ארוכה של גופים וביניהם מנהל מקרקעי ישראל שאחראי על שיווק הקרקעות, משרד ראש הממשלה שאחראי ליזום רפורמות בתחום, בנק ישראל שנושא באחריות לתחום המשכנתאות, משרד השיכון, רשות המיסים, משרד התשתיות הלאומיות, השמאי הכללי וכן הלאה.
אין ספק שריבוי הגופים המתואר מביא ליצירת פלונטר בירוקראטי, לעיכובים חריפים במימוש תוכניות בנייה, לניגוד אינטרסים חמור ולכאוס כללי. אמנם הממשלה החדשה הקימה את “קבינט השרים לדיור” אך הכתבה מעלה ספק באשר למידת יכולתו לשנות את התנהלות הגורמים המעורבים בתחום.
קיצוץ הסיוע בדיור ובמשכנתאות
בשנת 2014 התקציב שמיועד לסיוע בשכר דירה ובמשכנתאות לאוכלוסיות נזקקות אמנם יגדל באחוז, אך לאורך השנים התקציב הזה קוצץ שוב ושוב והגיע לרמה של 2.1 מיליארד שקלים ב – 2014 לעומת 3.7 מיליארד שקלים בשנת 2000.
המשמעות היא שמידי שנה המדינה מוכנה להקצות פחות ופחות כספים כדי לסייע למי שידו אינה משגת וזאת דווקא בתקופה שבה מחירי הדיור הולכים ועולים.
כמובן שלקובעי המדיניות בתחום יש שלל הסברים למדיניות הנ”ל: החל מהעובדה שהעולים שהגיעו בגלי העלייה של שנות התשעים כבר התמקמו בארץ ואינם זקוקים לסיוע האמור וכלה בכך שרמת הריביות הנמוכה בשוק מייתרת את הצורך בהלוואות מטעם המדינה, שהריבית עליהן גבוהה יותר. בינתיים נעשה שימוש רק בחלק מן התקציב שנועד לסייע לאותן אוכלוסיות חלשות והן ממשיכות להיאנק תחת העול.
קיצוץ בתקציב משרד הבינוי והשיכון
לאור כישלון המדינה בהורדת מחירי הדיור היינו מצפים שקברניטי האוצר יקצו סכומים גבוהים יותר לטובת העיניין, אך ההיפך הוא הנכון. בשנת 2014 תקציב משרד הבינוי והשיכון צפוי לרדת לרמה של 3.6 מיליון שקלים, 3% פחות מהתקציב בשנת 2012. למעשה, נראה כי התקציב פחת ביחס ישיר להתנפחות בועת הנדל”ן, כאשר בעשור האחרון הוא ירד שוב ושוב והתכווץ בכ – 63% (לשם השוואה, בשנת 2003 הוא עמד על 9.7 מיליארד שקלים חדשים).
המדינה מצויה בניגוד אינטרסים חמור בתחום הדיור והמשכנתאות
עד כאן עולה בכתבה תמונה תמוהה ומכעיסה באשר לגורמים למצב הקשה בשוק הדיור. אך בבת אחת התמונה מתבהרת, כאשר אנו נחשפים לניגוד האינטרסים החמור שבו מצויה המדינה. מצד אחד המנהיגים מצהירים על רצונם ונכונותם להביא לירידת מחירים, אך מאידך יש להם הרבה מאוד מה להפסיד שכן הכנסות המדינה ממסים על הדיור הן עצומות והן רק הולכות וגדלות ככל שהמחירים עולים. המע”מ על דירה יד ראשונה, מס הרכישה ושאר מיסי הנדל”ן מסייעים למלא את קופת המדינה וכפי שצויין בכתבה, ההכנסות ממס הרכישה לבדו יכניסו למדינה סכום אדיר של 5.2 מיליארד שקלים בשנת 2014 וגם ההכנסות ממס שבח וממע”מ צפויות לעלות. אז האם למדינה יש אינטרס שמחירי הדיור יירדו? לא, כי במקרה כזה הכנסות המדינה יירדו. בינתיים נראה כי קובעי המדיניות מעדיפים להטיל את הנטל על מעמד הביניים ולנו רק נותר לקוות שהבועה לא תתפוצץ ותותיר את המדינה ואת לוקחי המשכנתאות גם יחד מוכים וחבולים.