רוצים להוריד את מחירי הדיור והמשכנתאות – אבל רואים בנדל”ן השקעה
כתבה שפורסמה ב”דה מרקר” מציגה את המצב המוזר והבלבול הגדול השורר בשוק הנדל”ן: מצד אחד נדמה שכמעט כולם בלי יוצא מן הכלל מתלוננים ומוחים על עליות המחירים והגאות המתמשכת בשוק המשכנתאות והנדל”ן, אך מצד שני כולם (בלי יוצא מן הכלל) רואים בדירה שהם קנו נכס שהוא גם השקעה ושהערך שלו צריך לעלות, לא משנה מה קורה בשוק.
הכתבה פותחת בדוגמא מרתקת שמראה את חוסר העקביות של קברניטי הדיור שלנו: מצד אחד שר השיכון מבטיח ירידת מחירים של 20 – 30 אחוזים כבר בשלוש השנים הקרובות ומצד שני יו”ר מנהל מקרקעי ישראל קורא לכולם לרכוש דירה בקריית גת מפני שהמחירים שם צפויים לעלות – יד אחת מצננת והשנייה מרתיחה את השוק בו זמנית.
הכתבה ממשיכה ומציינת כי יש להשלים עם העובדה שאם המחירים בתחום אכן ירדו יהיו לא מעט מגזרים שיפגעו מכך, בין היתר בני מעמד הביניים שרכשו דירות להשקעה כמו לחמניות חמות וגם המשקיעים המבוססים יותר בתחום.
מעבר לכך, הכתבה טוענת שהעובדה שהחברה הישראלית מפוצלת מבחינה חברתית כלכלית משליכה גם על שוק הנדל”ן והמשכנתאות והופכת אותו למפוצל באופן כזה שמחירי דיור בשכונה אחת יכולים להיות שונים לחלוטין מהמחירים בשכונה שלידה. כך נוצרים קהלים “שבויים” שיכולים לרכוש דירה רק באיזור כזה או אחר והדבר מקשה עוד יותר על ירידת מחירי הנדל”ן.
בסופו של דבר, העובדה שהיקפי המשכנתאות ומחירי הדירות ממשיכים לעלות מצביעה על כך שהפתרונות שנוסו בשטח טרם השפיעו וייתכן שהם לעולם לא ישפיעו כפי שמצפים מהם, מפני שהם אינם מטפלים בשורש הבעיה. דרוש פיתרון שהוא מעבר להגדלת ההיצע באיזורים כאלה ואחרים – פתרון שיאפשר לאנשים לגור גם מחוץ למרכז ולרכוש דירות באיזורים אחרים מבלי להתפשר על איכות החיים. עד שפיתרון כזה יבוא, אנחנו עלולים לחזות במצב ממשיך להחמיר, לראות התפוצצות של הבועה או התמתנות, ובינתיים, להמשיך להתלונן על המחירים הגבוהים ובו בעת להמשיך להשקיע בנדל”ן כאילו אין מחר.